פסק-דין בתיק ת"א 1262-04

1.         התובע, יליד 12/11/79, הגיש תובענה זו בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים מיום 17/2/01.

העובדות

2.         על פי האמור בכתב התביעה ביום 17/2/01 עת נהג התובע ברכבו, איבד את השליטה ברכב, פגע במעקב בטיחות ונפגע בחלקי גופו השונים, בין היתר, בברך שמאל בה נגרם קרע ברצועה הצולבת, בראש ובלסת.

3.         התובע הגיש בקשה למינוי מומחים רפואיים ומטעם בית המשפט מונה ד"ר דניאל דוד, כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה.

4.         מטעם התובע העיד התובע בעצמו וכן זומן להעיד המומחה מטעם בית המשפט.

5.         הנתבעות הודו בכיסוי הביטוחי ובחבות ולפיכך ידון פסק הדין בשאלת הנזק בלבד.

הנכות הרפואית

6.         ממקום התאונה הובא התובע באמבולנס לבית החולים "עין כרם" בירושלים ושם אובחן כי הוא נחבל בראש ובפנים משמאל, נבדק בעיניו ובוצע רנטגן, בו לא נמצאה עדות לשברים בעצמות הפנים או הלסתות והתובע שוחרר לביתו עם הנחיה לשטיפות פה מרובות.

לאחר כשלושה ימים, ביום 20/2/01 פנה התובע לבית חולים סורוקה, בעקבות כאבים בברך שמאל, נבדק על ידי אורטופד ושוחרר עם הוראות למנוחה וטיפול במשככי כאבים.

7.         ד"ר דניאל דוד, מונה כמומחה בתחום האורטופדיה מטעם בית המשפט, ציין בחוות דעתו,  בין   היתר כדלקמן:

"הוא מתהלך חופשי ללא צליעה ונעזר במגן ברך פעיל  לייצוב הברך. תנועות הברך חופשית ללא הגבלה ביישור ובכפוף, רצועות הברך הצדדית הפנימית והחיצונית יציבות ותקינות, יש אצלו תנועת מגירה בינונית בברך שמאל סימן של פגיעה ברצועה המוצלבת קדמית של ברך שמאל, שהוא עומד עם כובד הגוף שלו אין אי יציבות קדמית אחורית של הברך או התעקמות..."

           בפרק " סכום ומסקנות" כתב המומחה, בין היתר:

"הפגיעה בתאונה היא חלקית ולדעתי מגן ברך פעיל שהוא לובש מספיק בהחלט שיעזור לו לנהל תפקוד יום תקין ללא פעולות ספורט...ריצה או קפיצות, גם השינויים הניוונים בשתי הפיקות שהיה לו לפני התאונה....לא יכול להשתתף במשחקי ספורט הזקוקים לריצה או קפיצה במיוחד שהוא כעת לפי דבריו לומד בישיבה ועדיין לא עושה עבודה פיזית מיוחדת. לפי דעתי במצבו הנוכחי עם פגיעה חלקית של הרצועה המוצלבת קדמית של הברך אין צורך בניתוח לתקון הרצועה ומספיק להקפיד לעשות תרגילים מיוחדים לחיזוק שרירי הירך דבר שיכול לעזור בייצוב הברך. מצבו כעת סופי..... עבור הפגיעה החלקית ברצועה המוצלבת קדמית של ברך שמאל אין סעיף מיוחד בתקנות המל"ל, לכן אני מעריך את נכותו 10% לפי סעיף 48(2) ב' באופן חלקי".

8.         ב"כ הנתבעות טענה בסיכומיה כי פגיעתו של התובע היא קלה ביותר, שכן לא התלונן על פגיעה  וכאבים בברך, בפנייתו הראשונה לחדר המיון, אלא רק לאחר מספר ימים.

כמו כן, התובע  סבל ממחלה של פיקות בשתי הברכיים, עוד לפני התאונה וחקירתו של מומחה הותירה  רושם כי אינו מקצועי ואמין ועל כן יש לקבוע כי לא נותרה לתובע נכות רפואית וכן עתרה לפסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר.

9.         ב"כ התובע עתר לאמץ את קביעותיו של המומחה בעניין נכותו הרפואית.

10.        לאחר עיון בסיכומי ב"כ הצדדים,  בחוות הדעת, בחקירתו של המומחה בבית המשפט ובתשובות לשאלות הבהרה, לא מצאתי מקום לסטות מקביעותיו של המומחה הרפואי, כפי שיפורט להלן. ההנחה היסודית היא כי מומחה מטעם בית המשפט, פועל ביושר, הגינות ובתום לב, ראה לענין זה,  רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון נב, 658; רע"א 6116/97, ד"ר שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, תק-על 97 (3), 1051; רע"א 7265/95, גלדשטיין נ' בראל, פ"ד נ (3) 214 .

11.        בשאלות הבהרה מטעם ב"כ הנתבעות, נשאל המומחה האם נכון שהתובע לא התלונן בחדר המיון על כאבים בברך שמאל וענה כי אכן התובע לא התלונן ומצא מנסיונו הסבר אפשרי לכך כי "ברוב הנפגעים בתאונות דרכים לא יכולים בכלל לדייק בתלונה שלהם בגלל כאבים יותר חזקים במקום אחר בפגיעות מרובות ורק אחרי מספר ימים של טיפול הוא מתחיל להרגיש בפגיעה המשנית שיתכן כי היא יותר חמורה למרות מעט הכאבים המלווים אותה, וזה קורה הרבה בפגיעות עמוד שדרה, בברכיים..."

12.      מחקירתו של המומחה עולה כי התובע הגיע אליו לבדיקה, אליה הופנה במסגרת תיק זה, קופת חולים מכבי, שם עבד באותה תקופה ועל כן ממצאי בדיקתו נרשמו בתיקו הרפואי שבקופת החולים. לא מצאתי ממש בטענות הנתבעת, לפיהן, העובדה כי המומחה בדק את התובע במסגרת קופת החולים מהווה עילה לפסילת חוות הדעת. אמנם מדובר במומחה מטעם בית המשפט וטוב היה אם התובע היה נבדק, שלא במסגרת קופת החולים בה הוא חבר, יחד עם זאת, אין בכך כדי להטיל דופי בבדיקותיו של המומחה.